העולם נמצא בנקודת רתיחה. סכסוכים במזרח התיכון, מתיחות במזרח אסיה והמתקפה המתמשכת באוקראינה יוצרים תחושה של כאוס בינלאומי. אך בתוך הסבך הזה, דווקא טראמפ עשוי להחזיר את השליטה – לא דרך פתרונות מסורתיים – אלא באמצעות גישה העסקית ישירה.
לטראמפ יש היסטוריה של פריצת דרך דווקא בזירות מסובכות. הסכמי אברהם, למרות הביקורת, הם דוגמה חיה לכך: שלום בין ישראל למספר מדינות ערביות שנראה בלתי אפשרי לפני כן. כעת, כשהוא חוזר לעמדת כוח, עולה השאלה: האם הוא יכול לייצר "הסכמי אברהם" עולמיים?
המזרח התיכון: מהכאוס להזדמנות
המתח בין ישראל לאיראן בשיאו. איראן, אחרי תקיפות חוזרות ונשנות מצד ישראל, מתארגנת בשקט למתקפה חמורה בהרבה מקודמותיה, שתיצור כדור שלג מצד ישראל. במקביל, הסכסוך בעזה הביא את ישראל לבידוד דיפלומטי עמוק, כאשר מדינות רבות בעולם מותחות ביקורת חריפה על אופן ניהול המלחמה.
כאן נכנסת ההזדמנות. טראמפ, עם ניסיון בהסכמי אברהם, עשוי ליזום מתווה חדש – כזה שיחבר בין אינטרסים כלכליים, ביטחוניים ודיפלומטיים של ישראל, סעודיה ומדינות נוספות באזור. סעודיה, שמחפשת חיזוק ביטחוני מול איראן, עשויה להיות מוכנה להיכנס לשיתוף פעולה רחב יותר אם יובטח לה פתרון פלסטיני אפילו חלקי.
איראן, שנמצאת תחת לחץ כלכלי ובידוד בינלאומי שרק ילך ויעמיק תחת כהונתו של טראמפ, עשויה למצוא עצמה נאלצת לשבת לשולחן – במיוחד אם טראמפ ישלב את רוסיה וסין על מנת להגביר לחץ דיפלומטי עליה.
מזרח אסיה: בין עימות להסדר חדש
סין וטייוואן נמצאות במסלול התנגשות. סין הגבירה את התמרונים הצבאיים סביב טייוואן, בעוד שארצות הברית ממשיכה להרחיב את תמיכתה בטייוואן עם מכירות נשק מתקדמות וערבויות ביטחוניות.
טראמפ עשוי לנצל את הקשרים החזקים שלו עם סין ליצירת "דיל גדול". הוא עשוי להציע הפחתת מכסים והסרת חלק מהסנקציות בתמורה להפחתת הפעילות הצבאית של סין במזרח אסיה. במקביל, הוא יכול גם להציע לטייוואן ערבויות ביטחוניות חדשות, תוך עידוד פתרון דיפלומטי מתון יותר.
אוקראינה ורוסיה: השולחן הדיפלומטי מחכה
אוקראינה נמצאת במלחמה מתמשכת, עם גיבוי מערבי משמעותי אך תוך שהיא משלמת מחיר כבד. טראמפ, בניגוד לגישה המסורתית, עשוי להציע פתרון של חלוקה טריטוריאלית, במסגרתו רוסיה תקבל הכרה מסוימת על חצי האי קרים ואזורי מזרח אוקראינה.
זהו פתרון שנראה בלתי אפשרי, אך הוא עשוי להתקבל במוסקבה, במיוחד אם יכלול הסרת חלק מהסנקציות הכלכליות הכבדות. טראמפ ידוע בכך שהוא מעדיף פתרונות פרגמטיים ולא אידיאולוגיים – גישה שעשויה להוביל להסכם מהיר יותר, גם אם שנוי במחלוקת.
בריתות עולמיות: סדר חדש?
גישה אחת רווחת בעולם היא שבריתות ארוכות שנים כמו נאט"ו הן הבסיס לשקט ולביטחון. טראמפ, לעומת זאת, רואה בריתות אלו כהשקעות שצריכות להצדיק את עצמן. במהלך כהונתו הקודמת, הוא דרש ממדינות נאט"ו להגדיל משמעותית את הוצאות הביטחון שלהן – דרישה שגרמה למתיחות אך גם לחיזוק הברית.
כעת, טראמפ עשוי לדחוף למדיניות של "בריתות גמישות". במקום מחויבות קבועה, הוא עשוי לקדם הסכמים קצרי טווח הממוקדים במטרות ברורות – למשל, בריתות אד-הוק להתמודדות עם איומים ספציפיים כמו צפון קוריאה או איראן.
השלכות גלובליות: הזדמנות לשינוי פרדיגמה
המצב הנוכחי בעולם נראה מסובך מתמיד, אך דווקא המורכבות הזו יוצרת הזדמנות לשינוי חשיבה. טראמפ, שלא מפחד לעשות את מה שלא מקובל, עשוי להציע פתרונות שמנהיגים מסורתיים נמנעו מלנסות.
הדיפלומטיה העסקית שלו – המבוססת על משא ומתן ישיר, לחץ והצעת תמריצים – יכולה לשנות את כללי המשחק. בין אם מדובר בהסכמי שלום במזרח התיכון, הפחתת מתיחות באסיה, או אפילו פתרון לסכסוך האוקראיני, טראמפ עשוי להפתיע את כולם.
סיום: שלום או סערה?
בסופו של דבר, השאלה היא לא האם טראמפ יוכל לייצר שלום, אלא האם העולם מוכן לשינוי בגישה. טראמפ הוא לא המנהיג המסורתי, והפתרונות שלו אינם מושלמים – אך הם עשויים להיות מה שהעולם צריך כעת.
ההיסטוריה נכתבת על ידי אלו שמעיזים לנסות. טראמפ עשוי להיות האיש הזה – לטוב ולרע. העולם יעמוד לצדו או מולו, אך דבר אחד בטוח: הצלחה שלו תשאיר חותם היסטורי עמוק, כשהאירוניה תוכיח שוב עד כמה העולם הזה הוא מקום בלתי מפתיע ובלתי צפוי.
תגובה אחת
בינתיים הפרוגרס הביא יוצר מלחמות לעולם, הדמוקרטים התגלו שוב ושוב לצד ידידותם כמחלישים ותבוסתנים והאוייב מריח את זה היטיב בחושיו החדים, בשביל שלום מתברר שצריך עוצמה וכח, שלום עושים עם חזקים ולא עם חלשים