תיאוריית "מסע הגיבור": לכל הסיפורים בעולם יש מבנה עלילה זהה

כשבוחנים את המבנה שקמפבל מציג – "מסע הגיבור" – פתאום הכל נראה הגיוני מדי. פתאום מתגלה כי מתחת לכל ההבדלים הכל כך גדולים בין הסיפורים השונים יש שלד אחד, מחזורי ומדויק, שמרכיב כל סיפור: מהמיתולוגיות היווניות ועד לסרטים הוליוודיים, מאגדות ילדים ועד סיפורי חיינו האישיים.

בואו ננסה לבחון את הטענה הזאת: ניקח שלושה סיפורים שונים לגמרי – סיפור הטיטאניק, סיפור דוד וגוליית, וסיפור הילדים "דירה להשכיר". לכאורה, אין קשר ביניהם. אבל כשנבחן אותם דרך השלבים של מסע הגיבור, נגלה משהו מפתיע: הם כולם מצייתים, בדרך זו או אחרת, לאותם שלבים עלילתיים. מוכנים לצלול למסע?

שלב ראשון: הקריאה להרפתקה

בשלב הראשון משהו משתבש בחייו של הגיבור, מערער את המציאות המוכרת ומוביל אותו לצאת למסע – פנימי, חיצוני או שניהם גם יחד.

• בטיטאניק: הכל מתחיל כשהקרחון נגלה לפתע מול האונייה. הרגע הזה משנה את המסלול הנינוח של הדמויות והופך את ההפלגה לאסון מתגלגל.

• בדוד וגוליית: גוליית יוצא לקרוא תיגר על צבא ישראל ומבקש יריב שילחם בו. כשאף אחד לא מוכן להתייצב מולו, דוד נענה לקריאה.

• בדירה להשכיר: הדירה בעמק היפה מתפנה, והדיירים מבינים שעליהם לחפש דייר חדש – משימה שלא תהיה פשוטה בכלל.

הקריאה להרפתקה היא תמיד השלב שמוציא את הגיבור מאזור הנוחות שלו ומציב אותו מול שינוי בלתי נמנע. היא יכולה להיות דרמטית, כמו אסון מתקרב, או פשוטה לכאורה, כמו דירה שהתפנתה בעמק שקט.

שלב שני: חציית הסף

כאן הגיבור חוצה את הגבול בין העולם הישן לעולם חדש, לא מוכר, ולעיתים מאיים. מרגע זה אין דרך חזרה.

• בטיטאניק: האונייה מתנגשת בקרחון, והעולם המוגן של הסיפון העליון קורס לתוך כאוס של הישרדות.

• בדוד וגוליית: כשדוד מחליט להילחם, הוא עוזב את עמדתו כרועה צאן ונכנס לשדה הקרב. ברגע זה, הוא כבר לא יכול לחזור אחורה – ההכרעה תיפול על חייו.

• בדירה להשכיר: בעלי החיים מתחילים לבחון דיירים פוטנציאליים, וכל אחד מהם מציב אתגר חדש ומשונה – החזיר שאוכל הכל, הנמיה עם ריח הבצל, העורב עם הזבל.

חציית הסף היא תמיד רגע מעורר ריגוש: היא מסמלת מעבר לעולם שבו הכללים משתנים והגיבור עומד מול הלא נודע.

שלב שלישי: מבחנים, בעלי ברית ואויבים

בשלב הזה הגיבור פוגש בעלי ברית שמסייעים לו ואויבים שמנסים להכשילו. הוא מתמודד עם מבחנים שמכינים אותו לשיא הגדול של הסיפור.

• בטיטאניק: ג'ק ורוז מוצאים זה את זה כבעלי ברית בתוך הכאוס של האונייה, ונאבקים בקל, הארוס הקנאי של רוז, ובגורלם המשותף מול מי הקרח.

• בדוד וגוליית: דוד עומד מול הספקות של שאול, הבוז של אחיו, והלחץ של הצבא. הוא מוצא את הכוח בתוכו ובעזרת אמונתו החזקה.

• בדירה להשכיר: המפגשים עם הדיירים הלא מתאימים – העורב, הנמיה והחזיר – משמשים מבחנים שמלמדים את בעלי החיים מה הם מחפשים באמת בשכן חדש.

בשלב זה הסיפור מעמיק ומסתבך: החוויות, הקשיים ובעלי הברית בונים את הגיבור ומקרבים אותו לרגע השיא.

שלב רביעי: רגע השיא – העימות הגדול

כאן מתרחש רגע השיא – הרגע שבו הגיבור מתמודד ישירות עם האתגר המרכזי של הסיפור. זהו הרגע המכריע שבו הכל על הפרק.

• בטיטאניק: ג'ק ורוז נאבקים לשרוד במים הקפואים, רגע שבו האהבה והחיים עצמם עומדים למבחן.

• בדוד וגוליית: דוד זורק את האבן הקטנה שפוגעת במצחו של גוליית ומכריעה את הענק.

• בדירה להשכיר: הבחירה ביונה כדיירת החדשה מהווה את ההכרעה הסופית – דיירת שמביאה שקט והרמוניה לבניין.

רגע השיא הוא הלב של הסיפור. הוא הרגע שבו כל מה שנבנה עד כה מגיע לנקודת רתיחה, והגיבור מתמודד עם המכשול הגדול ביותר.

שלב חמישי: השיבה הביתה – השינוי והשלמת המעגל

הגיבור חוזר לעולמו המוכר, אבל הוא אינו אותו אדם. השיבה מסמלת שינוי פנימי או חיצוני, והעולם הקודם מקבל משמעות חדשה.

• בטיטאניק: רוז שורדת את הטביעה ונושאת איתה את זכרו של ג'ק ואת החופש לחיות את חייה בדרכה.

• בדוד וגוליית: דוד חוזר כמנצח וכגיבור לאומי, תחילתו של מסע אחר – דרכו למלוכה.

• בדירה להשכיר: הדיירים חוזרים לשגרה, אבל עם שינוי מהותי: הם למדו להעריך את השלווה וההרמוניה שהיונה החדשה מביאה איתה.

השיבה הביתה אינה תמיד פיזית. לפעמים היא סמלית, והיא תמיד מעידה על המסע שהגיבור עבר ועל השינוי שהתחולל בו.

אז מה הסיפור שלנו?

ג'וזף קמפבל מציע תבנית אוניברסלית שנמצאת בכל הסיפורים: הקריאה להרפתקה, חציית הסף, המבחנים והעימות הגדול – עד לשיבה הביתה עם שינוי. אם תסתכלו סביבכם, תגלו שהשלבים האלה מופיעים לא רק בסיפורים, אלא גם בחיים שלנו.

אבל האם זה באמת עובד לכל סיפור? האם יש סיפורים ששוברים את המבנה הזה ועדיין מצליחים לגעת בנו? התבנית של קמפבל נותנת לנו מפה, אבל היא גם מזמינה אותנו לשאול: איפה אנחנו נמצאים במסע שלנו? ומהו הרגע הבא שמחכה לנו בעלילה?