חגיגות הניצחון של טראמפ מאחורינו וכעת, לקראת כניסתו בפעם השניה לבית הלבן, חוסר הוודאות שאפף את העולם מתעצם ומקבל טוויסט בעלילה. טראמפ, שהגיע מהעולם העסקי אך שינה את כללי המשחק בפוליטיקה האמריקאית, כעת עומד שוב בראש המעצמה הגדולה בעולם. זהו רגע גורלי – כזה שמחייב כל מדינה לשקול מחדש את הבריתות שלה, את הכלכלה שלה ואת עצם תפקידה בזירה הבינלאומית. מהפכה זו עשויה לשנות את כיוון ההתפתחות הגלובלית בעשורים הקרובים.
בעידן השני שלו, טראמפ מתכוון לקדם עקרונות לאומניים, לצמצם מעורבות בינלאומית, ולפשט את הממשל האמריקאי לתועלת הכלכלית של תושביו. כל החלטה, כל מדיניות וכל מהלך, צפויים לטלטל את הקשרים שנבנו לאורך עשרות שנים. אנו עומדים בפני עולם של בריתות חדשות, מלחמות סחר וסדר חברתי חדש שמעמיד במבחן את ערכי הדמוקרטיה, הקפיטליזם והחברה הפתוחה שהכרנו עד היום.
1. עליית מגמות לאומניות: עידן של זהות והסתגרות מדינית
עם שובו של טראמפ, מגמות לאומניות תופסות תאוצה ברחבי העולם. המוטו שלו, "אמריקה תחילה", מהדהד עוצמות של לאומיות שהופכות אותו למודל עבור מדינות רבות. הפוקוס איננו עוד על שיתוף פעולה בינלאומי או גלובליזציה, אלא על חיזוק העצמאות והכוח הלאומי. מנהיגים כמו ויקטור אורבן בהונגריה וג'רי בולסונרו בברזיל מוצאים בכך דחיפה לאמץ גישות לאומניות חזקות יותר בארצם.
ההשלכות על השוק העולמי עשויות להיות דרמטיות. מדינות יפנו להגנה על שווקים מקומיים ולמניעת זליגה של תעשיות קריטיות לחו"ל, מתוך רצון לשמור על יציבות כלכלית פנימית. התוצאה האפשרית: עלייה במחירים ופגיעה ביציבות הכלכלית. מדינות כמו צרפת וגרמניה, שמאמינות בערכים של קהילה בינלאומית, עומדות בפני אתגר: איך להמשיך ולשמור על קשרי מסחר ופתיחות בעידן של הסתגרות ומגננה לאומנית.
2. פירוק הבריתות המסורתיות: עצמאות ביטחונית לאירופה, בידוד במזרח התיכון
בעידן שבו ארצות הברית תחת הנהגת טראמפ בוחרת להתרכז בעצמה, הבריתות המסורתיות, ובראשן נאט"ו, עומדות בפני אתגרים כבדים. טראמפ הביע בעבר חשדנות כלפי שיתופי פעולה ביטחוניים בינלאומיים, וכעת צפוי לדרוש ממדינות אירופה להוציא יותר כסף על הגנה עצמאית. גרמניה וצרפת, שבמשך שנים ראו בארצות הברית ככוח מגן, עלולות למצוא את עצמן בונות מחדש את מערך ההגנה שלהן, ואולי אף חותרות לפיתוח יכולות גרעיניות כמענה לאיומים חדשים.
במזרח התיכון, שיתופי הפעולה עשויים להיראות אחרת. טראמפ מבטיח להעמיק את הקשרים עם מדינות כמו סעודיה ואיחוד האמירויות, אך בה בעת עשוי לנקוט מדיניות נוקשה יותר כלפי איראן, תוך הבטחת האינטרסים האמריקאיים באזור. המנהיגים הישראלים צופים תמיכה אמריקאית בתפיסה הביטחונית של יד חזקה, אך בה בעת, חוששים מהעמקת הבידוד הישראלי בזירה הדיפלומטית.
3. חיזוק הכלכלה המקומית דרך צמצום רגולציות ותמריצים לעסקים
עם השבעתו מחדש, טראמפ מתחייב לקדם כלכלה פנימית משוחררת יותר, כזו שמשרתת את האזרח האמריקאי ישירות. הפחתת רגולציות היא אחד הכלים המרכזיים שבאמצעותם הוא מתכנן לעודד עסקים קטנים, תעשיות מקומיות ותאגידים גדולים להרחיב את פעילותם בתוך ארצות הברית. המהלך עשוי לעורר גל חדש של חדשנות בתעשיות המסורתיות כמו אנרגיה, חקלאות וייצור.
אך השפעות אלו עשויות להוביל להשלכות ארוכות טווח מעבר לכלכלה המקומית. הורדת הרגולציה בארצות הברית עשויה להעניק לארגונים אמריקאים יתרון על פני חברות בינלאומיות שמחויבות לתקנים גבוהים יותר. זה עלול להוביל לעלייה במתח הכלכלי והמסחרי בין ארצות הברית לשאר המדינות, כאשר כלכלה אחת משגשגת בזכות רמת דרישות נמוכה יותר, בעוד כלכלות אחרות מתמודדות עם האתגרים הסביבתיים והרגולטוריים שלהן.
4. שינוי מדיניות הסחר והעמקת הסכסוך הכלכלי מול סין
המתיחות הכלכלית בין ארצות הברית לסין צפויה לעלות לרמה הבאה תחת כהונתו השנייה של טראמפ. זאת בעקבות מדיניותו מתמקדת בשאיפה לצמצם את התלות של ארצות הברית ביבוא מסין ובמקביל להטיל מכסים והגבלות חדשות על מוצרים סיניים. המהלך הזה מנסה לחזק את הכלכלה המקומית ולעודד ייצור עצמאי, אך הוא גם עלול להוביל למלחמת סחר רחבה יותר.
בעולם שבו מדינות רבות תלויות בכלכלה האמריקאית והסינית, הסכסוך הזה אינו מצטמצם רק ליחסי ארצות הברית וסין. מדינות אחרות, בהן ישראל, עלולות למצוא את עצמן נקרעות בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם ונאלצות לבחור צד או לחפש פתרונות גמישים שיאפשרו להן להמשיך לשמור על שיתוף פעולה עם שתיהן – אף אחד מאיתנו לא מסוגל לדמיין שאחנו מוותרים על מסחר מלא עם סין ולא עם ארצות הברית, אולי זה יהיה האתגר הישראלי הבא שאחרי המלחמה.
5. היעדר תמיכה במאבק בשינויי האקלים והשלכות סביבתיות גלובליות
הגישה הסביבתית של טראמפ, המתמקדת בהקלות רגולטוריות ושחרור המשק מתלות באנרגיות מתחדשות, מעוררת ביקורת חריפה בקרב מדינות וארגונים בינלאומיים המובילים את המאבק בשינויי האקלים. טראמפ צפוי לעכב או לבטל תקנות סביבתיות קודמות ולהגביר את התמיכה בתעשיות המסורתיות, בעיקר הפחם והנפט, תוך צמצום התקנות המגבילות את פעולתן.
הגישה הסביבתית של טראמפ אינה רק סוגיה אידיאולוגית אלא מהווה אתגר מהותי עם השלכות כלכליות ומעשיות רבות. בשעה שמדינות רבות מתחייבות להקטין את פליטת גזי החממה ולהגביר את ההשקעה באנרגיות מתחדשות, גישה אמריקאית מקלה עשויה לערער את השווקים. חברות תעשייה, שנאבקות לעמוד בתקנות מחמירות במדינותיהן, עלולות למצוא את עצמן בנחיתות כלכלית לעומת מתחרות אמריקאיות שמשוחררות מהגבלות דומות.
6. העמקת הסכסוך עם רוסיה ושאלת אוקראינה
חזרתו של טראמפ לנשיאות עשויה לשנות את המדיניות האמריקאית כלפי הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה. טראמפ הביע בעבר ספקנות כלפי סיוע צבאי לאוקראינה ונראה כי יש לו גישה פרגמטית יותר כלפי מוסקבה, בשונה מהממשלים הקודמים. בעידן השני של טראמפ, ארצות הברית עשויה לצמצם את התמיכה הצבאית והכלכלית הישירה לאוקראינה, מה שעלול להשפיע על יכולתה של אוקראינה לעמוד מול הלחץ הרוסי ולהשאיר אותה עם פחות תמיכה מערבית חזקה.
מדיניות זו עשויה להעמיק את המתח באירופה ולהוביל מדינות ביבשת, כמו פולין ומדינות בלטיות נוספות, להשקיע יותר בהגנה עצמאית מתוך חשש ליציבותן הביטחונית. אם ארצות הברית תחליש את תמיכתה באזור, מדינות אלו עלולות למצוא את עצמן חשופות יותר לאיומים מצד רוסיה ולהיאבק באתגרים ביטחוניים מורכבים.
עידן "טראמפ 2": מה מחכה לנו בעונה הבאה?
עידן "טראמפ 2" מביא עמו הזדמנות לשינוי עמוק באיזון הכוחות העולמי. במקביל למגמות הלאומניות ולנכונות לצאת מהבריתות המסורתיות, מדינות העולם נדרשות לחשוב מחדש על הבריתות שלהן ועל האינטרסים ארוכי הטווח שלהן. ייתכן שהמגמות החדשות דווקא יניעו מדינות לגבש בריתות מקומיות וחדשניות יותר, או אולי יובילו לשיתופי פעולה שלא התאפשרו בעבר.
אולי דווקא מתוך תקופה של הסתגרות לאומנית יצמחו מודלים כלכליים חדשים ומקומיים יותר, בהם מדינות יתבססו על משאבים עצמאיים ויפתחו טכנולוגיות חדשניות שיעודדו עצמאות משוק עולמי מתנדנד. עידן זה יכול להביא לחזון מרענן של כלכלה גלובלית מסוג אחר, כזו שבה מדינות לוקחות אחריות ומובילות פתרונות מותאמים לצורכיהן ולאתגריהן הייחודיים.
אז, האם טראמפ יוביל את ארצות הברית – ואולי את העולם כולו – לעידן של בידוד ומאבקים, או לעידן שבו מדינות לומדות להמציא את עצמן מחדש, לבסס ביטחון עצמאי, וליצור שיתופי פעולה גמישים ומותאמים יותר?
