יציאה או הכנעה: מפה נרטיבית עכשווית של המלחמה בעזה

מאז 7 באוקטובר, הוויכוח על המלחמה בעזה הפך לשרשרת של ויכוחים שונים – בין ישראל לעולם, בין שמאל לימין, ובין קבוצות בינ"ל שלעתים רחוקות מסכימות על משהו. ועדיין, אפשר לצייר שלוש פוזיציות ברורות: יציאה מיידית של ישראל מעזה, הסדר כולל עם מנגנון בינלאומי, והכנעת חמאס עד היסוד. כל פוזיציה היא תערובת של אינטרסים מקומיים וגלובליים, רעיונות גדולים ומציאות יומיומית, וההבנה שלהן יחד מאפשרת לראות את המלחמה לא רק בשדה הקרב – אלא גם בשדה הפוליטי והמחשבתי
חדשות הן קודם כל נקודת מבט

כשמסתכלים על מפת ישראל, עזה היא לא רק רצועת חוף – היא צומת בינלאומית. עזה היא שולחן עגול עליו יושבים ראשי ממשלה, מפקדי שדה, פעילי זכויות אדם, שליחי או״ם, שרי חוץ ומפקדים בכירים בצה"ל. כל אחד מהם רואה את אותו שטח, אבל עם מבט שונה לגמרי: אחד רואה הרס וחורבן הומניטרי, השני רואה מפלצת שדורשת מהלך צבאי חזק, השלישי מדמיין פגישה בבירה אירופית עם חתימה על הסכם. המלחמה היא אותה מלחמה – אבל הסיפורים סביבה שונים לגמרי.

1. יציאת ישראל מעזה

מי נמצא כאן?

  • בישראל: חלקים גדולים מהשמאל, קבוצות שלום, ארגוני חברה אזרחית, משפחות חטופים שמאמינות שהמשך הלחימה מסכן אותם.

  • בעולם: רוב הדרום הגלובלי, ארגוני זכויות אדם, חלק מהאו״ם – ולצידם חמאס, איראן וחיזבאללה.

הרעיון הכללי:
עצירת הלחימה עכשיו היא הדרך הנכונה – כאן מסתיים הקונצנזוס בין הצדדים.
המחנה ההומניטרי רואים בכך הצלה של חיי אזרחים והזדמנות לפתוח תהליך מדיני.
הגורמים העוינים רואים בכך שימור של חמאס ככוח פוליטי וצבאי, והוכחה שישראל נכנעה ללחץ.

השלכה מעשית:
הפעלת לחץ בינלאומי חסר פשרות, שיחות עם מתווכים, והצבת דד־ליינים ברורים להפסקת האש. במחנה העוין – המשך הפעלת טרור, טילים והסלמה בזירות נוספות עד שישראל תיסוג.

מה כנראה יקרה לדעתם:
הומניטרי: "הפסקת האש תציל את החטופים ותמנע רעב המוני."
עוין: "ההתנגדות תישאר על הרגליים ותתכונן לסיבוב הבא."

2. הסדר כולל

מי נמצא כאן?

  • בישראל: חלקים מהמרכז־שמאל, פוליטיקאים פרגמטיים, אנשי ביטחון לשעבר שמאמינים באיזון בין כוח צבאי להסדרה מדינית.

  • בעולם: אירופה, קנדה, אוסטרליה, ארה״ב כמתווכת־על, מדינות ערב המתונות (ירדן, מצרים, סעודיה).

הרעיון הכללי:
אין "ניצחון מוחלט" ואין "כניעה מוחלטת". יש חלון צר שבו אפשר לשלב הפסקת אש זמנית עם תוכנית רחבה: שחרור חטופים, מנגנון פיקוח בינ״ל, סיוע הומניטרי מיידי, ואופק מדיני מדוד.

השלכה מעשית:
יצירת מסגרת מרובת צדדים עם ערבויות ביטחוניות, פיקוח בינלאומי על מעבר גבולות, ושיקום אזרחי־כלכלי במימון חיצוני – בתנאי לפירוז הדרגתי של חמאס.

מה כנראה יקרה לדעתם:
"נעצור את הדימום, נחזיר חטופים, ונציב קווים אדומים שלא יאפשרו חזרה למצב שלפני המלחמה."

3. הכנעת חמאס

מי נמצא כאן?

  • בישראל: רוב הימין, הממסד הביטחוני, משפחות שכולות הרואות בכל ויתור הזמנה לעוד מתקפה.

  • בעולם: ארה״ב, גרמניה, יפן, ובעלות ברית שמזהות את חמאס כחלק ממערך טרור גלובלי.

הרעיון הכללי:
המלחמה לא יכולה להיפסק עד שחמאס לא יהיה מסוגל להרים ראש – לא מבחינת כוח אדם, לא מבחינת שליטה טריטוריאלית, ולא מבחינת כוח צבאי. כל עצירה לפני כן היא סכנה לאזרחי ישראל וזלזול בקורבנות 7 באוקטובר.

הרעיון הכללי:
מערכה ארוכה ואינטנסיבית, בידוד דיפלומטי של חמאס, סגירת כל ערוץ מימון או אספקה והשגת שליטה מלאה על המרחב עד חיסול היכולות של חמאס.

מה כנראה יקרה לדעתם:
"נמנע מתקפה נוספת, נרתיע אויבים, וניצור גבול דרומי שקט לדורות."

מה העתיד המיוחל שלך?

שלושת המחנות מסמנים שלושה נתיבים שונים בתכלית – יציאה מיידית, הסדר כולל, או הכנעה מוחלטת. כל אחד מהם מבטיח ביטחון או תקווה, אבל גם נושא בחובו מחיר כבד. כשהקרבות ייפסקו, השאלה לא תהיה רק מי ניצח – אלא באיזה עתיד אנחנו רוצים לחיות והאם פעלנו בצורה שתוביל לעתיד הזה.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הנצפים ביותר

כשהסיפור שלך נשמע מופרך – אולי זה היתרון הכי גדול שלך

עסקים

2
דק' קריאה

מהפכת הקיטור והברזל: איך המהפכה התעשייתית בנתה את העולם המודרני

פרות קדושות

2
דק' קריאה
דילמת איראן

דילמת איראן: להגן על נכסים אסטרטגיים או לחכות לשעת כושר?

קונספציות

2
דק' קריאה

יציאה או הכנעה: מפה נרטיבית עכשווית של המלחמה בעזה

קונספציות

2
דק' קריאה
ביפר חיזבאללה

פצצה בקטנה: איך הביפר הפך לנקודת השבר של חיזבאללה?

קונספציות

2
דק' קריאה

5 שאלות שיהפכו כל דבר לסיפור מרתק

מעבדה

3
דק' קריאה
מייל שבועי אחד מרוכז

חושבים שהעולם הוא מאבק בין נרטיבים?

התוכן הכי טוב לאנשים שחושבים סטוריטלינג!