איראן, שהתרגלה לאיים בקול רם ולזעזע את הבמות הבינלאומיות, שינתה את הטון שלה באופן דרמטי. לאחר התקיפות האחרונות של ישראל על מטרות איראניות בסוריה ובעיראק, התגובה האיראנית הייתה שונה מהרגיל. במקום איומים בוטים או ניסיונות פומביים לנקום, טהראן שותקת – והשתיקה הזו מטרידה יותר מכל אי פעם.
הסימנים מראים שאיראן אינה נסוגה, אלא מכינה את הקרקע לתגובה רחבת היקף. דיווחים ממקורות שונים, כולל ה"וול סטריט ג'ורנל", מצביעים על כך שאיראן מתכננת שימוש בראשי נפץ מתקדמים ומתכוונת לשלב את חיזבאללה ולוחמים פרו-איראניים מאזור עיראק. ההתכנסות הזאת של כוחות ציר הרשע מבחינה טכנולוגיות מעידה על אסטרטגיה מורכבת ושאפתנית, שמטרתה לערער את יציבות האזור כולו.
בריתות עולמיות חדשות מעצבות מחדש את המפה הגלובלית
הציר הרוסי-סיני-איראני
בזירה הבינלאומית, רוסיה, סין ואיראן הולכות ומבססות את הברית שלהן. שלושתן חולקות אינטרס משותף – ערעור הדומיננטיות האמריקאית והחלשת המערב. רוסיה מגבירה את שיתופי הפעולה הצבאיים והטכנולוגיים שלה עם איראן, בעוד סין משתמשת בכוחה הכלכלי כדי לתמוך בציר הזה באמצעות השקעות ובניית תשתיות במדינות מפתח. הברית הזו הופכת לכוח עולמי שמהווה אתגר ישיר לבריתות המערביות המסורתיות.
קריסת הביטחון האירופי
עם ירידה בתמיכת ארצות הברית בנאט"ו תחת טראמפ, מדינות כמו גרמניה, פולין והמדינות הבלטיות נאלצות להגביר את תקציבי הביטחון שלהן. גרמניה, לדוגמה, התחייבה להגדיל את תקציב ההגנה שלה ל-2% מהתוצר, ואילו פולין פועלת להרחיב את מערך הטילים שלה ואת נוכחות הצבא לאורך הגבול עם רוסיה.
שלושת החזיתות שעומדות על הפרק
מזרח אירופה: עימות מתמשך
המלחמה באוקראינה לא מראה סימני דעיכה. רוסיה ממשיכה בהתקפות, כשהיא נתמכת בציוד ובחיילים מצפון קוריאה. מדינות המערב, כולל ארצות הברית ובריטניה, שולחות סיוע נוסף לאוקראינה, אבל הסכסוך עלול להתרחב אם רוסיה תחליט לפנות מערבה.
סין וטייוואן: נקודת הפיצוץ האסייתית
האי טייוואן הוא נקודת רתיחה אפשרית נוספת. סין רואה את טייוואן כחלק משטחה ולא מהססת להפעיל כוחות צבאיים באזור כדי להרתיע את ארצות הברית ואת בנות בריתה. בתגובה, ארצות הברית שולחת ציוד מתקדם ותומכת בהגנת האי.
ישראל ואיראן: משחק מסוכן
העימות בין ישראל לאיראן ממשיך להיות אחד המוקדים הנפיצים ביותר. ישראל מצדה מגבירה את התקיפות הממוקדות בסוריה ובעיראק, ואילו איראן מחזקת את חיזבאללה בגבול הצפון. נראה שכבר איראן מתארגנת למתקפה נוספת חזקה יותר, כאשר שאלת "מי יגיד את המילה האחרונה?" עלולה לצאת משליטה.
השלכות אפשריות
קריסת השוק העולמי
מלחמת עולם שלישית לא תהיה רק מלחמה צבאית. המסחר העולמי, הנשען על תחבורה ימית ואווירית, ייפגע באופן קטסטרופלי. מדינות תמצאנה את עצמן מתמודדות עם מחסור במזון, באנרגיה ובטכנולוגיה, בעוד שמחירי הסחורות יאמירו לרמות חסרות תקדים.
משבר הומניטרי
גלי הגירה עצומים ינועו בין מדינות, כשמיליוני אנשים ינסו להימלט מאזורים מוכי מלחמה. מחנות פליטים יתמלאו במהרה, ויחד עם זאת יתפשטו מחלות ורעב בשל חוסר יכולת להתמודד עם העומס האנושי.
טכנולוגיה ככלי להשמדה
טכנולוגיות המלחמה הכבדות עדיין לא בשימוש, כמו טילים עצומים או פצצת אטום. בנוסף, טכנולוגיות חדשות, כמו נשק סייבר ורחפנים חכמים, עלולות להעצים את ההרס. תשתיות חיוניות כמו חשמל ומים יעמדו תחת מתקפות שיתישו את המדינות הלוחמות ואת אזרחיהן.
מלחמה גדולה היא לעיתים תוצאה של שרשרת אירועים
ככל שנראה כי אף מנהיג לא רוצה במלחמה כוללת, הסיבות האמיתיות למלחמות הגדולות טמונות בחוסר היכולת של מדינות לראות מעבר לאינטרסים המקומיים שלהן. כל שחקן פועל מתוך דאגה למעמדו, לתחומו ולשרידותו – וכל זה מוביל לשרשרת אירועים שקשה לעצור.
המסקנה ברורה: העולם עומד על פרשת דרכים. השאלה אם הוא יפנה לעבר עימות גלובלי או יבחר בשלום, תיקבע על ידי המנהיגים והפוליטיקאים ולא על ידי הציבור – לפחות בטווח המיידי שזה עשוי להתרחש.מצד שני, לעומת תריט המלחמה, יש אפשרות הפוכה לגמרי: באופן אירוני, דווקא טראמפ יכול להיות זה שייצור שלום עולמי?
